<h1>אבודרהם תפילת פורים</h1>
<h2>דף ז.</h2>
ואם תאמר, למה מעברין חודש אדר יותר משאר החדשים. ויש לומר, מפני שצריך שיהא תשרי שביעי, שנאמר (ויקרא כ"ג, כ"ד) בחודש השביעי באחד לחודש, וטבת גם כן צריך שיהיה עשירי, שנאמר (אסתר ב', ט"ז) בחודש העשירי הוא חודש טבת, ושבט גם כן אין מעברין, משום שנאמר (שם ג', ז') לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, אי נמי, דומיא דחודש, מה חודש מעברין אותו באחד ממנויו, דהיינו יום, אף שנה באחד ממנויה, דהיינו חודש, ומה חודש מעברים אותו ביום אחרון, אף שנה בחודש האחרון (עיין מכילתא בא) אי נמי, מפני שחודש אדר הוא סמוך לאביב, ובו יהיה נודע אם צריך לעבר מפני האביב, או לא.
<h2>דף יח:</h2>
תניא (תענית י"ז ע"ב) הימים הכתובים במגילת תענית, הם ולפניהן ולאחריהן אסורים. שבתות וימים טובים, הן אסורין, ולפניהם ולאחריהם מותרין. מה הפרש בין זה לזה, הללו דברי תורה, ואין צריכין חיזוק, והללו דברי סופרים וצריכין חיזוק. והאידנא בטלה מגילת תענית, כדאיתא בפרק קמא דראש השנה (י"ח ע"ב) ומה שנהגו להתענות בי"ג באדר, והוא יום שלפני פורים, וחנוכה ופורים לא בטלו, יש לומר, כדאמרינן בפרקא קמא דראש השנה, גבי תענית של צום גדליה, דדברי קבלה כדברי תורה דמי, ואין להם פנים ואחור, הלכך הוי פורים כדברי תורה, ומלפניו מותר.
